פסק דין
לפני תביעה כספית לתשלום תמורה על-פי חוזה שבין התובעת לנתבעת.
הרקע לתביעה .
1.התובעת, חברה בע"מ, שבעלי מניותיה ומנהליה הם יעקב פלגי ושמעון שוורץ, הייתה, עד שנת 2002, ברשימת הספקים של תותבות וציוד עזר אורטופדי לנכי צה"ל של משרד הביטחון.
2.בשנת 2002 נפתחה חקירה פלילית נגד התובעת, שוורץ ופלגי בחשד לקבלת כספים במרמה מהנתבעת, עבור עבודות שהתובעת לא ביצעה אך הגישה בגינן מסמכים כאילו בוצעו, דרשה וקיבלה בגינן תשלום.
3.ביום 24.10.02 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב בו היא מודיעה לה על השעייתה מרשימת הספקים של הנתבעת, על רקע ממצאי ביניים של החקירה המשטרתית (להלן: "מכתב ההשעיה").
4.ביום 29.10.02 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב הבהרה בנושא ההשעיה ולפיו, ביום 27.10.02 היו במכון של התובעת ד"ר בן מנחם ומר אלי סבן מטעם הנתבעת, ועברו על רשימת העבודות הממתינות להשלמה. מספר עבודות אושרו להשלמה באותו מעמד, ודיווח על יתר העבודות נלקח על מנת לבדוק אלו עבודות יאושרו פרטנית לתובעת ואלו לא. כן נמסר במכתב כי פרט לשתי קבוצות אלה, אין לתובעת רשות לבצע עבודות עבור משרד הביטחון, וכי התובעת לא תקבל כל תמורה, עבור עבודה או ציוד שיבוצעו לאחר יום 24.10.02 (מועד ההשעיה) (להלן: "מכתב ההבהרה").
5.בעקבות החקירה המשטרתית, הוגש ביום 19.11.03, כתב אישום נגד התובעת ופלגי, במסגרת ת.פ. 9907/03 בבית משפט השלום בתל אביב, המייחס להם עבירות מרמה.
6.ביום 29.3.04 הגיעו התובעת ופלגי להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ורישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין.
על-פי כתב האישום המתוקן, בתקופה שעד יולי 2002 התבצע תהליך קבלת תותבת תיקונה או החלפתה באופן הבא: נכה שהיה מעוניין להחליף או לתקן תותבת ניגש לרופא מוסמך על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון. במידה והרופא אישר את בקשת הנכה, מילא הרופא טופס מרשם וחתם עליו. הנכה היה פונה לאחד המכונים האורטופדיים, ביניהם לתובעת, נעשו מדידות והתאמות של הפרוטזה ואז נשלח מרשם למרפאה המחוזית שהייתה מנפיקה טופס הפנייה. טופס ההפניה נשלח לתובעת והיווה התחייבות של משרד הביטחון לשלם לתובעת. הנכה היה מקבל את הפרוטזה אצל התובעת, וחותם על טופס ההפניה לאישור כי קיבל את הפרוטזה וכי היא מתאימה לו לשביעות רצונו. לאחר מכן הייתה התובעת מוציאה חשבונית ומשרד הביטחון שילם לתובעת על פי החשבונית.
בתקופה שבין 1999 ועד יולי 2002, קיבלו התובעת ופלגי במרמה ממשרד הביטחון סכום כסף שלא פחות מ- 150,000 ₪ ולא עולה על 300,000 ₪ במרמה שבוצעה באופן הבא: מסמכי ההפניה שהגיעו אל התובעת נחתמו על ידי מזכירתו של פלגי, על-פי הוראתו, באופן שנחזה כאילו הנכים חתמו על אישור שקיבלו את הפרוטזות, פלגי שלח את ההפניות יחד עם חשבוניות למשרד הביטחון, כשידע שהאמור בהפניות לא נכון, כי הנכים לא ביקשו את הפרוטזות וכי התובעת לא תספק אותן. משרד הביטחון קיבל את החשבוניות ושילם את הסכומים הנקובים בהן משום שהוטעה לחשוב כי הציוד המפורט בהן סופק לנכים.
כן הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי על פלגי יוטל עונש של ששה חודשי מאסר שירוצו במידת האפשר בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי, ועל התובעת יוטל עונש של תשלום פיצוי בסך 150,000 ₪ לטובת אגף השיקום של משרד הביטחון.
7.בהתאם לכך, ביום 29.3.04, הורשעו התובעת ופלגי, על פי הודאתם, בכתב האישום המתוקן. ביום 3.6.04 נגזר על פלגי עונש של ששה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ו- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על העבירות בגינן הורשע ועל כל עבירת מרמה, ועל התובעת נגזר פיצוי כספי בסך 150,000 ₪ שיועבר לנתבעת.
8.פלגי ביצע את עבודות השירות והתובעת שילמה את הסך של 150,000 ₪.
9.התביעה עניינה כספים שהנתבעת חייבת לתובעת, לטענתה, בגין עבודות שהיא ביצעה עבורה, רוב רובן בתקופה שלאחר מכתב ההשעיה.
טענות הצדדים .
טענות התובעת .
1.התובעת טוענת כי מספטמבר 2002 היא נתנה לנכים שירותים על פי דרישת הנתבעת, העבירה לנתבעת חשבוניות, תעודות משלוח והפניות חתומות על ידי הנכים, אך לא קיבלה את התשלום בגין העבודות האמורות .
2.בעקבות פניותיה לקבלת התשלום המגיע לה בגין עבודות שביצעה, הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא מעכבת בידה את הכספים המגיעים לה, עד תום בירור שיערך, אולם, למרות שההליך הפלילי הסתיים, למרות שפלגי ריצה את עונשו והתובעת שילמה את הפיצוי הכספי במלואו, ולמרות שכל הבדיקות של הנתבעת הסתיימו, לא העבירה הנתבעת לתובעת תשלום כלשהו.
3.משנדחו דרישות התשלום של התובעת משך שנים, בטענה כי הנתבעת מבצעת בדיקה, פנתה התובעת באמצעות בא-כוחה לנתבעת במכתב מיום 10.12.07, בצירוף חשבוניות ותעודות משלוח, בדרישה כי תשלם את החוב שעמד, נכון לאותו מועד, על סך של 996,802 ₪.